הבורר פסק כי עו”ד יעקב וינרוט נטל כספי נאמנות שלא כדין — וחייב את עיזבונו להשיב מאות מיליוני שקלים – משפט

עיזבונו של עורך הדין הבכיר ד”ר יעקב וינרוט יחויב בהחזרת מאות מיליוני שקלים לשניים מלקוחותיו בגין הפרת חובותיו כנאמן — כך קבע פסק בוררות שניתן בשבועות האחרונים.

בהליך הבוררות נדונה תביעה שהגישו אנשי העסקים האחים משה ומנדי גרטנר נגד וינרוט ב-2013. השניים טענו כי וינרוט, כעורך דינם, שלח את ידו בכספים שהופקדו בידיו כנאמן בעסקות שליווה כעורך דין — וגנב מהם, הלכה למעשה, עשרות מיליוני דולרים. גרסתו של וינרוט, שלפיה החזיק בכספים על רקע חובות שכר טרחה של הלקוחות כלפיו, והלקוחות הסכימו לביטול הסכם הנאמנות, נדחתה.

טענותיהם של התובעים התקבלו בעיקרן. הוחלט כי על העיזבון להשיב 37 מיליון דולר שהופקדו בידי וינרוט, בתוספת ריבית והצמדה על פני קרוב ל-20 שנה מיום הפקדת הכספים. בסביבת האחים גרטנר מעריכים כי הסכום צפוי להגיע לכ-120 מיליון דולר, שהם כ-420 מיליון שקל. בנו של וינרוט כבר הודיע, בשם המשפחה, שבכוונתה לפעול לביטול פסק הבורר.

הנאמנות שאת כספיה נטל וינרוט, על פי ההכרעה, נוצרה סביב עסקה בין האחים גרטנר לאיש העסקים דן גרטלר, שאותה ליווה כעורך דין.

סגירה

כל מה שצריך לדעת – הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker

וינרוט היה מבכירי הסנגורים הפליליים בישראל. הוא ייצג את בכירי הפוליטיקאים בפרשיות השחיתות הגדולות ביותר, ויכולותיו המשפטיות נחשבו לקונסנזוס. בין לקוחותיו היו ראשי ממשלה כמו בנימין נתניהו ואריאל שרון, ופוליטיקאים בכירים כמו אביגדור ליברמן, צחי הנגבי והנשיא המנוח עזר ויצמן.

וינרוט נחשב בפרט איש סודו של נתניהו, ויעץ לו עוד מימי הפרשיות שליוו את נתניהו בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה בשנות ה-90 — פרשות עמדי, המתנות ובר־און חברון.

סגירה

ב-2011 זוכה וינרוט מעבירת שוחד שבה הואשם לאחר שהעניק שירותים משפטיים במחיר מופחת לבכיר רשות המסים לשעבר שוקי ויטה שקיבל במקביל לכך החלטות בענייני לקוחות של וינרוט, ובהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ’רנוי. על אף הזיכוי של וינרוט, ויטה הורשע בפרשה בהפרת אמונים, לאחר שנפסק שפעל בניגוד עניינים.

וינרוט הוסיף לעבוד אף שחלה במחלה קשה בשנותיו האחרונות, ויעץ לראש הממשלה גם בחקירות שהובילו לתיקי האלפים. לאחר פטירתו ב-2018, “ירש” שותפו לשעבר הצעיר ממנו, עמית חדד, את הלקוח מספר אחת, נתניהו, והוא מייצג אותו עד לימים אלה, שבהם נתניהו מוסר את עדותו בבית המשפט כנאשם.

סגירה

הבורר, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, איתן אורנשטיין, נזהר בכבודו של וינרוט. בפסק הבוררות כתב במפורש כי מפאת כבודו של המנוח, שהיה “מגדולי עורכי הדין בישראל”, הוא דוחה את השימוש במונחים כגון שקר, גניבה, רמאות או נוכלות — שנכללו בכתבי הטענות של התובעים. לאחר שעשה זאת, קיבל את התביעה לגופה, ופסק כי וינרוט השתלט על כספים שהופקדו בידיו תוך הפרת חובותיו כנאמן — מה שבעולמם של עורכי הדין נחשב מעשה שלא ייעשה. חלקים אחרים בתביעות האחים גרטנר, וכן תביעה שכנגד שהגיש וינרוט – נדחו.

אורנשטיין, החשוד בימים אלה בקבלת שוחד בפרשת קשריו עם יו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, שימש בורר גם בהליך מקביל שניהלו האחים גרטנר נגד גרטלר. הבוררות המקבילה עסקה במימון שהעניקו הגרטנרים למיזמי כרייה של גרטלר ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

האחים טענו כי גרטלר לא השיב להם הלוואות שונות, הוליך אותם שולל ונישל אותם מזכויות שהגיעו להם במסגרת ההסכמים בין הצדדים. גרטלר חויב בשנה שעברה בסכום פעוט ביחס לתביעה המקורית — כ-85 מיליון דולר מתוך כ-1.6 מיליארד דולר. עם זאת, אורנשטיין פסק ריבית גבוהה במיוחד, ליבור (הריבית שבה בנקים מלווים זה לזה כספים באנגליה) בתוספת 4.5% לשנה, למשך כ–18 שנה. ריבית זו הגדילה את החוב העדכני לכדי כרבע מיליארד דולר, שהם כמעט 900 מיליון שקל.

האתגר: לאתר את הנכסים

שני התיקים נדונו בתחילה בבוררות בפני השופט בדימוס אורי גורן, במשך מרבית חיי התיק. הבוררות בעניינו של וינרוט התחילה עוד בחייו של עורך הדין, ב-2013.

סגירה

גורן התפטר מתפקידו כבורר בשני התיקים ב-2021, לאחר שגילה שהחוקר הפרטי צביקה נווה (אחיו של אפי נוה) הגיש לתיק תצהיר מטעם גרטלר, שבו סיפר כי חודשים קודם לכן פעל בשליחות האחים גרטנר כדי לבלוש אחר הבורר. לאחר ההתפטרות נכנס אורנשטיין לנעליו של גורן.

ערב מתן פסק הבוררות בתיק גרטלר הסתבך אורנשטיין בפרשת החשד לשוחד. תחקיר “הארץ” חשף הקלטות של שיחות בינו לבין אפי נוה ערב מינויו לתפקידו ב-2016 ובתקופה שלאחר המינוי. ההקלטות חשפו חשד לכך שאורנשטיין הסכים לקדם אינטרסים של נוה — ובפרט בלימת קידומה של השופטת דליה גנות, שאותה תיעב נוה — בתמורה למינויו לתפקיד. התיק נגד אורנשטיין ממתין להכרעת המשטרה והפרקליטות.

למרות החקירה, הצדדים בהליך בין עיזבון וינרוט לבין הגרטנרים החליטו להוסיף ולהתדיין בפני אורנשטיין. כעת האתגר שבפניו ניצב הצד הזוכה, בהנחה שפסק הבוררות יאושר בידי בית המשפט המחוזי בירושלים, הוא לנסות לאתר נכסים של עיזבון הסנגור הבכיר, כדי להיפרע מהעיזבון.

בנו של וינרוט, יחיאל, מסר בשם היורשים: “מדובר בחלק מעסקה בהיקף של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר לפני 20 שנה. הליך הבוררות בין עו”ד וינרוט לאחים גרטנר נסב בעיקרו על מחלוקת אזרחית בדבר חלקו של עו”ד וינרוט בעסקה. יש לציין כי לוינרוט היו טענות נגד בהיקף של עשרות מליוני דולר שגובו במסמכים מפורשים.

“בפסק הבורר נדחו באופן מוחלט טענות מופרכות המייחסות לעו”ד וינרוט רשלנות מקצועית וכדומה, ונותרה מחלוקת אזרחית בלבד בנוגע לחלקו בעסקה. בנוגע למחלוקת זו נקבע בפסק הבורר כי האחים גרטנר זכאים לקבל סכום של 37 מיליון דולר (בתוספת ריבית והצמדה), תוך הדגשה חוזרת ונשנית כי מדובר בהחלטה כלכלית בלבד ללא כל רבב של רשלנות וכדומה.

“אנו לומדים את התוצאה הכללית אליה הגיע הבורר וכבר עתה נראה כי מדובר בטעויות עובדתיות בסיסיות וכי החלטת הבורר אף לוקה בסתירה מהותית לפסק בוררות שניתן על ידי אותו בורר ממש על אותן עובדות בהליך בוררות מקביל בין האחים גרטנר לדן גרטלר. בקשה לביטול פסק הבורר וכתוצאה מכך זכאותו של עו”ד וינרוט בתביעות הנגדיות על סך עשרות מיליוני דולר תוגש לבית המשפט בימים הקרובים”.

בא כוח האחים גרטנר, עו”ד אוריאל פרינץ ממשרד ש. הורוביץ מסר בתגובה: “מדובר בפסק בוררות מקיף, בן למעלה מ-500 עמודים, המדבר בעד עצמו, לאחר בוררות שנמשכה 12 שנים. נקבע, כי עו”ד וינרוט נטל מלקוחותיו 37.5 מיליון דולר מכספי נאמנות שהופקדו בידיו. ועכשיו הגיעה העת להשיבם”.