סבי הציל יהודים – JDN

“ביום הזה הגיע הזמן לשים סוף לשמועות, לעיוותים ולעוול ההיסטורי שנעשה לסבא שלי”, כתבה מיכאלי ברשתות החברתיות. לדבריה, הפודקאסט יציג “את האמת שמאחורי סיפור ההצלה יוצא הדופן של סבא שלי, האיש שפעל והצליח להציל עשרות אלפי יהודיות ויהודים מהשמדה”.

מיכאלי ספגה ביקורת רבה מגולשים שכתבו לה שאת האמת אי אפשר לשכתב. העיתונאי והמגיש חיים לוינסון לא נותר אדיש ותקף את מיכאלי בחריפות: “אין גבול ואין קץ לחוצפה שלך. את פוליטיקאית כושלת שתופסת כיסא אופוזיציה יקר בכנסת ולא עושה שום כלום בשנה האחרונה”.

לוינסון הוסיף: “עכשיו מסתבר שאת מבזבזת את הזמן שלך על פודקאסטים בתולדות המשפחה. צאי כבר לפנסיה, תפסיקי לגנוב כספי ציבור, ואז תעשי מה שבא לך”.

היוזמה של מיכאלי מעוררת שוב את הוויכוח ההיסטורי סביב דמותו של קסטנר, שנותר אחד הנושאים הרגישים והמורכבים בהיסטוריה של תקופת השואה בהונגריה.

הוא נולד ב-1906 בקלוז’ שבטרנסילבניה להורים יהודים דתיים, ובמהלך חייו היה משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני בולט בהונגריה. בתקופת השואה שימש כחבר מרכזי בוועד העזרה וההצלה בבודפשט, ולמעשה היה המנהיג בפועל של הוועדה.

פועלו המורכב בתקופת השואה

לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה במרץ 1944, ניהל קסטנר משא ומתן נועז עם בכירי האס אס, כולל אדולף אייכמן וקורט בכר. השיא היה הוצאת “רכבת קסטנר” – 1,684 יהודים שהוברחו לשווייץ הנייטרלית כשהשאר נשלחו לאושוויץ. ברכבת היו אישי ציבור, רבנים, משפחות אמידות שמימנו את המבצע, וגם עשרות מקרובי משפחתו של קסטנר.

מבקריו טוענים שקסטנר לא הזהיר את יהודי הונגריה מפני הגורל הצפוי להם, למרות שקיבל את דו”ח ורבה-וצלר המפורט על מחנה אושוויץ. חוקרים כמו אלי ריכנטל מציעים שקסטנר אף שימש כמודיע של הנאצים, והיה כלי בידיהם לבלימת התנגדות יהודית.

המשפט והרצח

ב-1952 פרסם העיתונאי מלכיאל גרינוולד כתבה שבה האשים את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. המדינה הגישה תביעת דיבה נגד גרינוולד, אך המשפט הפך ל”משפט קסטנר” שסער את המדינה הצעירה. השופט בנימין הלוי כתב בפסק דינו כי “קסטנר מכר את נפשו לשטן”.

על רקע המשפט וההדים הציבוריים, נרצח קסטנר בתל אביב ב-1957 על ידי מתנקשים קיצוניים. לאחר הרצח, קבע בית המשפט העליון כי לא שיתף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה, אך נותרה הביקורת על עדותו לטובת קצינים נאצים בכירים לאחר המלחמה.

מחלוקת היסטורית מתמשכת

ההיסטוריונים נחלקים בהערכת דמותו. פרופ’ יהודה באואר סבור ש”האמת ההיסטורית באמצע” – קסטנר אכן הציל חיים אך פעל בתנאים בלתי אפשריים. מנגד, ד”ר אלי ריכנטל טוען שקסטנר היה מודיע של הנאצים ותרם להצלחת מבצע ההשמדה.

השופט שמעון אגרנט כתב בפסק דינו: “את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט”. וההיסטוריה, כנראה, עדיין לא חרצה את דינו. ספר חדש של ד”ר אילה נדיבי מעלה שאלות מורכבות בנוגע להתנהלותו של ד”ר ישראל קסטנר, שהציל למעלה מ־1,600 יהודים בשנת 1944 וקובע: הוא אכן “מכר את נפשו לשטן”.