בנימין נתניהו שכח את השם של בנו בנאומו בחידון התנ”ך העולמי

חידון התנ”ך העולמי ה-62 התקיים היום (חמישי) בירושלים לרגל חג העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, בהשתתפותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בסיומו של קרב מותח וצמוד בשלב ה”ראש בראש”, הוכתר אלעד יניר בן ה-16, תלמיד כיתה י’ מתיכון אמית בר אילן בעיר פתח תקווה, בתואר הנחשק. מי שהגיע למקום השני הגיע תלמיד ישיבת פרוש מניו ג’רזי, אילן רם.

יניר הוא תלמיד המחזור הראשון של מסלול המחוננים בבית הספר אמית בר אילן בעיר, שאת הקמתו יזם ראש העיר פ”ת רמי גרינברג, זכה לפני כחודש במקום הראשון בחידון התנ”ך הארצי. על זכייתו של אלעד יניר אמר ראש העיר גרינברג: “כל הכבוד לאלעד שהפגין ידע מעמיק, על המחויבות וההשקעה יוצאת הדופן. כל הכבוד על ההישג המרשים, על ההתמדה וההעמקה בספר הספרים!  פתח תקווה גאה בך”.

כאמור, ראש הממשלה נתניהו השתתף כבכל שנה באירוע המרגש, ונשא נאום. רגע אחד במהלך נאומו הצית את דמיונם של מתנגדיו ועורר דאגה בקרב תומכיו, לאחר ששכח את שמו של בנו אבנר, שאותו רצה להזכיר בנאום מאחר והוא זוכה חידון התנ”ך הארצי ואף השתתף בחידון התנ”ך העולמי, זכה במקום השלישי והוכתר כסגן שני בשנת 2010. “הוא היה הנכד שלו, אברהם. מה שמו? אבנר, אבנר כן”, אמר נתניהו ועורר סערה גדולה ברשתות.

מממן החמאס בנאום בחידון התנ״ך שוכח את השם של הבן שלו אבנר.

אין מה לראות פה, הכל טוב… pic.twitter.com/YAdInXlMMB

— Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול (@RadmanMoshe) May 1, 2025

בנאומו היום, התייחס ראש הממשלה למלחמה המתמשכת, ולמטרה העליונה של החזרת החטופים: “אנחנו ממשיכים לבנות את המולדת באש ובמים. יש לנו הרבה מטרות, החזרנו 147 חיים ובסך הכול 196, יש עוד עד 24 בחיים ואנחנו רוצים להחזיר את ה-59, אבל למלחמה יעד עליון וזה הניצחון על אויבינו”.

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בחידון התנ״ך העולמי תשפ״ה: ״שר החינוך יואב קיש, משתתפי ומשתתפות החידון, חבר השופטים, וכמובן הזוכים. מזל טוב לכם, וכל הכבוד. “כאש תבער יער, וכלהבה תלהט הרים” – כך נאמר בספר תהילים. בפתח דבריי, אני מבקש לחזק את כוחות הכיבוי וההצלה שלנו, וכל הגורמים הנוספים שמשקיעים מאמצים כבירים לבלום את השריפות בהרי ירושלים. זה לא דבר פשוט; יש פגעי הטבע, יש גם פגעי האדם. יש פה עבודה קשה”.

המשיך נתניהו: “השכנים שלנו שטוענים שהם אוהבים את הארץ הזאת, מוכנים בתעמולה שלהם, בהסתה שלהם ברשתות הפלסטיניות, מדברים על שריפת הארץ. אנחנו אוהבי הארץ, אנחנו שומרים על הארץ! אני בטוח שנצליח להתמודד גם עם האתגר הזה. אנחנו עושים את כל המאמץ לבלום את האש ולשקם את מה שנפגע. המשורר אורי צבי גרינברג – אצ”ג – זכרונו לברכה, ידיד גדול של משפחתי, הלך לעולמו ביום העצמאות לפני 44 שנים. אצ”ג כותב באחד משיריו: “ציון העומדת באש, ואיננה נשרפת”. כמו הסנה שבער באש ולא אוכל, כך הוא העם שלנו. אנחנו שורדים, אנחנו קיימים, אנחנו מנצחים, ואנחנו ממשיכים לבנות את המולדת שלנו באש ובמים”.

בנוסף, אמר: “ועוד מילה אחת על הניצחון: יש לנו הרבה מטרות במלחמה; אנחנו רוצים להחזיר את כל חטופינו. החזרנו עד היום 147 חיים, בסך הכל 196. יש עוד – עד 24 חיים, בסך הכל 59. אנחנו רוצים להביא את החיים וגם את החללים, זה יעד חשוב מאוד. במלחמה יש יעד עליון – והיעד העליון הזה הוא הניצחון על אויבינו, ואת זה אנחנו נשיג. ועכשיו כמה מילים שנוגעות לתנ״ך עצמו: אני רוצה לומר לכם גילוי לב, שמבחינתי התחרות היא קשה. ההתלבטות קשה. אני לא מתכוון כעת למירוץ בין המתחרים, הרי החידון כבר הוכרע”.

עוד הוסיף רה”ב ואמר: “אני מתכוון לשאלה – מהו הפסוק התנ״כי המתאים ביותר למלחמת התקומה? זאת המלחמה שלנו. אולי מספר ‘במדבר’: “הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא”. לאחר מתקפת 7 באוקטובר קמנו כאריות על רגלינו, והשבנו מלחמה-שערה לאויבינו. ואולי פסוק אחר, מספר ׳משלי׳: “אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו”. נדמה לי שכאן לא צריך שום הסבר… לא צריך לקנא בהם. וישנם עוד פסוקים חשובים, כדוגמת: “ושבו בנים לגבולם”, מספר ירמיהו. ואנחנו משקיעים את כל המאמץ להשיב הביתה את הבנים והבנות שלנו, את החטופים והחטופות היקרים הביתה. ופסוק נוסף, הפעם מתהילים: “דרך אמונה בחרתי””.
 
בנוסף ציין נתניהו: “שמענו מהתצפיתנית אגם ברגר, שאמרה: “בדרך אמונה בחרתי, ובדרך אמונה שבתי”. וכמובן שישנם פסוקים עם המילה ‘עז’.  ‘עז’ – 77 – לישראל. עוז הרוח של חיילינו ומפקדינו יביא לנו בעזרת השם את הניצחון! אז אמרתי לכם: כל כך הרבה פסוקים יפים – והתחרות ביניהם קשה. ולכן אני סבור שזה לא ‘או-או’, אלא ‘גם-וגם’. כל הפסוקים שהזכרתי, בלי יוצא מהכלל, מעוררים השראה. הם נותנים עוד עוצמה, עוד תנופה לגיבורינו בחזיתות הלחימה. וזוהי הגדולה של התנ״ך: התנ״ך מדבר לכל דור. התנ”ך הוא מסד קיומנו – אוצר מופלא של רוח, זהות, ערכים”. 
 
“לפני כמה שבועות התרגשתי לראות טקס של נטיעת עצים שנלקחו מקיבוץ בארי, וניטעו בשכונה חדשה שנבנית ביישוב ׳עותניאל׳ בהר חברון. השכונה נקראת ‘באר אלחנן’, על שם גיבור ישראל אלחנן קלמנזון ז”ל, שהציל תושבים רבים מבארי ביום הטבח. עצים שהובאו מעוטף עזה – ניטעים באדמת יהודה ושומרון. סביבם עומדים יחד, חבוקים זה עם זה, קיבוצניקים ומתנחלים. אין המחשה מתאימה מזו לנבואת יחזקאל: “וקרב אותם אחד אל אחד, לך לעץ אחד””, הוסיף נתניהו.
 
עוד אמר: “החיבור הנפלא הזה בין התנ”ך לנטיעת עצים בארץ-ישראל – ובעקבות השריפות עוד ניטע עצים רבים ברחבי הארץ – החיבור הזה הוא חלק מהמורשת המשפחתית גם שלנו, של רעייתי שרה ושלי. חמי המנוח – אביה של שרה, שמואל בן-ארצי ז”ל – היה בצעירותו חקלאי שהפריח פרדסים רבים. במקביל הוא היה גם פעיל מחתרת, אבל התנ”ך תפס מקום מרכזי בעולמו. הוא לא רק שקד בעצמו על לימוד התנ”ך, הוא הוא מחנך גדול. הוא היה מורה לתנ״ך, הוא הקים חוג תנ״ך, הוא היה בחוג התנ״ך הראשון של בן-גוריון, והוא הקים חוגים ללימוד תנ״ך שנמשכו הכי הרבה זמן בתולדות ישראל. הוא חי את התנ״ך, הוא בא להנחיל את התנ״ך לתלמידים, לתלמידות”.
 
לסיום, אמר: “אחד מהתלמידים שהושפעו ממנו היה הנכד שלו, בננו אבנר, שלפני 15 שנים הוכתר קודם כל כחת״ן התנ״ך של מדינת ישראל, ואחר כך פה, כסגן כלת חידון התנ״ך העולמי. אנחנו ישבנו פה, רעייתי שרה ואני, כססנו ציפורניים, והיינו מאוד נרגשים, כמו שבוודאי אבות ואמהות רבים כאן התרגשו. זה היה רגע של התעלות, כי הנה הספר הזה, היסוד הזה, חי בעמנו, חי בתוכנו, חי בילדינו, יעבור לנכדינו, דבר גדול מאוד. אני רוצה לספר לכם ששמואל בן-ארצי נולד בשם – שמואל הון. הוא החליף את שמו לבן-ארצי בגלל אהבתו העזה לארצנו, לנחלת אבותינו. וכאן אני רוצה לפנות לצעירים והצעירות מחוץ-לארץ: היו גם אתם – כמו שמואל בן-ארצי – בני-ארצנו ובנות-ארצנו. בואו לארץ – כי ישראל היא הבית של כולנו. אני מבקש להודות לכל המשתתפים והמשתתפות בחידון התנ״ך. אני מבקש להודות לכם השופטים. ברכות חמות לזוכים”.