קליבלנד הדיחה את מיאמי עם ניצחון ב-55 הפרש, השלישי בגודלו אי פעם בפלייאוף

מיאמי – קליבלנד 138:83 (קליבלנד ניצחה 0:4 בסדרה)
זו היתה עונה לא נעימה עבור מיאמי, לא רק בגלל שהפסידה יותר מאשר ניצחה, אלא גם בגלל סאגת ג’ימי באטלר שהטילה צל על הקבוצה כולה. ובעוד שבאטלר נהנה מהשמש של קליפורניה – גם אם זה אומר להחזיק לפעמים את השמשייה של סטף קרי – ההיט סיימו במקום העשירי במזרח, נאלצו לירוק דם כדי להגיע לפלייאוף, וסיימו אותו הלילה (בין שני לשלישי) כשהם בטח מתחרטים שבכלל הגיעו למעמד במקום ללכת לים.

גם סוויפ לא היה תוצאה גרועה מדי עבור מיאמי מול קליבלנד הנהדרת, אבל אולי עדיף היה להפסיד בארבעת המשחקים בהפרש שהוא קצת פחות מ-30.5 נקודות למשחק. את הממוצע הזה ניפחו דווקא שני משחקי הבית; רק לפני שני לילות הובסו ההיט ב-37 נקודות הפרש, והלילה הם כבר השוו והעלו כשהפסידו ב-55 הפרש – השלישי בגודלו בהיסטוריית פלייאוף ה-NBA.

קליבלנד שיחקה ללא דריוס גארלנד הפצוע, אבל מול יריבה שנראתה כאילו ויתרה על המשחק מראש, כנראה שהקאבס היו מנצחים גם אם כל החמישייה שלהם היתה נחה. מיאמי עוד הובילה לבערך 20 שניות אחרי שלשה של טיילר הירו שקבעה 2:3, אבל קליבלנד השיבה ב-13 נקודות רצופות שקבעו 3:15. משם זה כבר תפח ל-6:20, אחר כך ל-8:35, בהמשך 12:41, עד שהרבע הראשון הסתיים ב-17:43 אסטרונומי, שרק יהפוך גרוע יותר ככל שהזמן יעבור. במחצית הקאבס כבר הובילו 33:72. פחות משתי דקות לסיום הספיקה קליבלנד גם לפתוח פער של 60 נקודות (78:138), שהיה הופך להפרש שיא בתולדות הפלייאוף, אך לפחות מהשפל הזה הצליחה מיאמי להימנע.

לשורות סטטיסטיות אין ממש משמעות במשחק שבו הפותחים של שתי הקבוצות כבר יצאו סביב נקודת האמצע של הרבע השלישי. ובכל זאת, דונובן מיצ’ל הספיק לקלוע 22 נקודות ב-24 הדקות ששיחק ולהוביל את קלעי קליבלנד, לצד 19 נקודות של אוון מובלי. ג’ארט אלן צבר 14 נקודות, 12 ריבאונדים ו-6 חטיפות. את מיאמי הוביל ניקולה יוביץ’ עם 24 נקודות ב-30 דקות מהספסל; באם אדביו קלע 13 נקודות לצד 12 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, בעוד טיילר הירו, שהפך למושא ללעג בסדרה הזו אפילו מצד שחקני קליבלנד, קלע רק 4 נקודות ב-1 מ-10 מהשדה. לא ברור מה צופן העתיד למיאמי, קבוצה בלי כישרונות צעירים גדולים שהכוכבים שלה לא באמת כוכבים; קליבלנד תחכה למנצחת בסדרה בין אינדיאנה למילווקי – כנראה אינדיאנה, שמובילה 1:3.