נתניהו התעלם מהנחיית היועמ”שית, והודיע על מינויו של האלוף דוד זיני לראש שב”כ הבא – מדיני ביטחוני

ראש הממשלה בנימין נתניהו התעלם מהנחייתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאסרה עליו למנות את מחליפו של ראש שב”כ רונן בר, והודיע הערב (חמישי) על מינויו של האלוף דוד זיני לתפקיד. הרמטכ”ל אייל זמיר עודכן דקות ספורות לפני פרסום ההודעה לתקשורת על מינויו של זיני, שהוכרז מבלי שהתייעצו עימו. זיני סירב להשיב לפניית “הארץ” לתגובה על מינויו. זמן קצר לאחר ההודעה, מסרה בהרב-מיארה כי נתניהו פעל בניגוד להנחיה משפטית, וכי קיים “חשש כבד כי פעל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים, ותהליך המינוי פגום”.

בר צפוי לסיים את תפקידו ב-15 ביוני, ובהרב-מיארה קבעה אתמול כי על נתניהו “להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב”כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך”. זאת, בעקבות פסיקת בג”ץ אתמול שלפיה נתניהו פעל במצב של ניגוד עניינים בעניין הפיטורים בשל חקירת יועציו בפרשת קטאר ובפרשת הדלפת המסמכים. עם זאת, השופטים לא כתבו במפורש בפסק הדין כי ניגוד העניינים של נתניהו מונע ממנו להתערב גם בבחירת ראש שב”כ הבא. בעקבות הודעת ראש הממשלה, חלק מהעותרים נגד הדחתו של ראש שב”כ הודיעו כי יעתרו לבג”ץ גם נגד ההחלטה הזאת.

על מנת להשלים את מינויו של זיני, הממשלה צריכה לבקש את עמדת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שמאוישת כיום רק באופן חלקי. נכון להיום, אין נציב קבוע לשירות המדינה, וגם נציגת הציבור, פרופ’ טליה איינהורן, נמצאת בניגוד עניינים בשל מעורבות בנה ישראל בפרשת קטאר ובפרשת הדלפת המסמכים.

סגירה

נתניהו התייחס לקביעת היועמ”שית עוד במסיבת העיתונאים שכינס אמש, ואמר כי הממשלה בראשותו תמנה את ראש שב”כ הבא. ראש הממשלה התייחס גם לפסק הדין של בג”ץ ואמר כי הוא “שערורייתי ופוגע בחוק, בדמוקרטיה ובביטחון המדינה”. לדבריו, “אנחנו במלחמה קשה נגד חמאס והם (בג”ץ והיועמ”שית, א”ר) במלחמה קשה בממשלה שנגד חמאס”.

בינואר האחרון פורסם ב”הארץ” כי נתניהו התנגד לקדם את זיני למזכירו הצבאי, וטען באוזני מקורביו כי הוא “משיחי מדי”. זאת, לאחר שפורסם כי אשת ראש הממשלה שרה נתניהו פעלה לקדם את זיני לתפקיד הרמטכ”ל הבא. ל”הארץ” נודע אז כי ערב פרישתו של מזכירו הצבאי הקודם של נתניהו, אלוף אבי גיל, התבקש הרמטכ”ל לשעבר הרצי הלוי להציג לנתניהו כמה מועמדים לתפקיד.

בין הקצינים הבכירים שבאו אז לריאיון אצל נתניהו היו ברק חירם, דדו בר כליפא וזיני. לפי מקורות ששוחחו עם “הארץ”, נתניהו לא התרשם מאף אחד מהמועמדים, ובשיחה סגורה אמר על זיני כי הוא אינו רואה איתו עין בעין, וכי הוא “משיחי מדי”. משכך פנה נתניהו שנית לרמטכ”ל, וביקש שיביא לפניו מועמדים נוספים, והלוי הביא לפני רה”מ את תא”ל רומן גופמן, ששימש אז מפקד המרכז לאימוני יבשה, ונפצע בקרבות ב-7 באוקטובר. בסופו של דבר החליט נתניהו למנותו למזכירו הצבאי.

סגירה

זיני הוא איש הציונות הדתית המתגורר במושב קשת שבגולן. ב-7 באוקטובר הוא לחם באזור קיבוץ מפלסים לאחר שהגיע לאזור מביתו. בהודעה שפרסמה לשכת נתניהו נכתב כי “האלוף זיני כיהן בתפקידים מבצעיים ופיקודיים רבים בצה”ל ובכללם: לוחם סיירת מטכ”ל, מג”ד 51 בחטיבת גולני, מפקד יחידת אגוז, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מייסד חטיבת הקומנדו, ומפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ומפקד הגיס המטכ”לי”. לפי הלשכה, זיני חיבר במרץ 2023 דו”ח עבור מפקד אוגדת עזה שעסק בהיערכות האוגדה לפשיטה מכיוון הרצועה, ובמסקנותיו כתב כי “כמעט בכל גזרה ניתן לבצע פשיטה על כוחותינו בהפתעה”.

זמן קצר לפני ההודעה על מינויו של זיני, התכנסו כמה מאות מפגינים נגד הממשלה בכיכר רבין בתל אביב. עם הכרזת המינוי הודיע מטה המאבק “חופשי בארצנו” כי “נתניהו חי בתודעה של דיקטטור. בית המשפט קבע מפורשות כי הוא נגוע בניגוד עניינים ועד לפרסום הנחיות היועמ”שית אסור לו למנות ראש שב”כ. נתניהו יודע זאת ובכל זאת מוביל בכוונה למשבר חוקתי”. בעקבות דברי יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד כי אי-ציות לבג”ץ יהיה קו אדום מבחינתו, קראו ראשי המחאה “לשבות ולעצור את המדינה” והוסיפו כי “הציבור הישראלי הפך שומר סף אזרחי, אנחנו לא נעצור עד שהממשלה תחזיר את המנדט לעם אחרי אינספור הכישלונות שלה”.

תגובתה של גלי בהרב-מיארה לבג”ץ

בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה תגובה לבג”ץ בעתירה שהוגשה נגדה, ולפיה היא נמצאת בניגוד עניינים בשל “קשרי חברות” עם ראש שב”כ המכהן רונן בר, וקודמו בתפקיד נדב ארגמן. בתגובתה כתבה כי היא “אינה ולא היתה חברה של נדב ארגמן או של רונן בר בכל שלב שהוא”, וכי היא “אינה מקורבת אליהם באופן אישי”. בהרב-מיארה הוסיפה כי בעלה, ששירת במשך שנים בשב”כ וביחידות מבצעיות, הינו “חולה במחלה קשה יותר מ-20 שנה ומשותק לחלוטין וחסר יכולת דיבור”, וכי אמנם דרכו המקצועית הצטלבה עם זו של ארגמן ושל בר, אך “מדובר בקשרי עבודה שהיו בעבר, ולא היו ביניהם יחסי חברות אישיים”.