גיורא איילנד אצל רפי רשף בערוץ 12: “רציתי להתאבד ולא נתנו לי”

אלוף במילואים גיורא איילנד, בעל ניסיון עשיר בביטחון שלחם במלחמות ישראל, סיפר בראיון מרתק אצל רפי רשף ב”אינטימי” בערוץ 12 אמש על תחנות בחייו, בפתיחות ומודעות עצמית שכמותן לא הורגלנו לראות על המסך הקטן, כשהוא לא חושש לדבר בין השאר גם על טעויות שעשה שמהן למד והחכים, שלא כמו מנהיגים רברבנים אחרים שהמילה “אני ואני ואני” שולטת בז’רגון האישי שלהם ובמסרים שהם מעבירים לציבור.

בווידוי כן ואמיתי הוא הודה שהיה “מ”מ מטורף” שבמושגים של היום הוא היה הולך לכלא מספר פעמים. כדוגמה להתעללות בחיילים הוא הבהיר שהוא נתן גיבוי למ”כ שלו שהתנהג לחייליו בצורה סדיסטית, וכאשר באחד הימים בא לביקור בבסיס הרמטכ”ל דאז דדו אלעזר, אחד החיילים סיפר על ההתעללויות שהם עוברים. בכנות מרשימה, מודה איילנד שהוא לגמרי הרוויח ביושר את הבושה שחש בנוכחות הרמטכ”ל וצמרת צה”ל וש”בצדק” הוא הרגיש מבוזה בעיני הרמטכ”ל על חוסר אחריותו כלפי חייליו.

במאמר מוסגר, ניסיתי לדמיין לעצמי את ראש ממשלתנו מתנסח אף הוא בכנות שכזו ומודה בטעויותיו, כאשר המילים “הוריתי, הנחיתי”, המאפיינות כל כך את התבטאויותיו של נתניהו מצלצלות בראשי.

בפן האישי, סיפר גיורא איילנד על כאבי תופת שחווה אחרי ניתוח להסרת הערמונית והרצון להתאבד בעקבות הכאבים שלא יכול עוד לשאת. עד שקרה הנס והוא פגש רופא בשווייץ שפתר את בעייתו וניתק את העצב המוליך מעמוד השדרה לחזה שגורם לכל הכאבים. איילנד שיתף כי מרוב כאבים הוא יצא מדעתו והוא אושפז עם שמירה של 24/7 כדי לשמור עליו שלא יתאבד. אולם, ציין, שגם היום, הנפש משפיעה על הגוף והתסכול והעצבות שפוקדים אותו מאז טבח השביעי באוקטובר לא מקלים על מצבו הפיזי.

בפן הביטחוני, פרש איילנד את משנתו הצבאית והסביר ששלושה פקטורים יכולים להשפיע על אויב מהסוג שקיים בעזה שנשלט על ידי דיקטטור. הראשון: הרעבת ההמון. כשרפי רשף התעקש ושאל ומה עם אוכלוסייה חפה מפשע שאינה מעורבת? ענה איילנד ללא היסוס ובלי לגמגם שבמלחמה כמו במלחמה, היא תמיד טוטאלית ויש לה מחירים והזכיר שאם צ’רצ’יל היה מאמץ את הגישה שצריך להתחשב בחפים מפשע במדינה עוינת, הנאציזם לא היה נעלם מהעולם. מלבד זאת, הוסיף איילנד, אנחנו לא אחראים לאזרחים בעזה, אלא הממשלה שלהם והמנהיגים שבהם הם בחרו. הפקטור השני, הוא הוויתור שלנו על עידוד אלטרנטיבה שלטונית בעזה. והדבר השלישי, זה לקיחת שטח, ואם שלושת הדברים האלה היו מתקיימים כבר בתחילת המלחמה, היא הייתה הולכת היום לכיוונים אחרים.

ביני לבין עצמי הרהרתי שבעצם נתניהו וממשלתו מנסים ליישם בעזה את שלושת הכללים האלה אך במינונים נמוכים מפאת הלחץ העולמי המופעל עלינו, ולא בדחיפות והתכיפות הנחוצות ולא בהתמדה עיקשת וקונסיסטנטית כפי שהיה מצפה מהם גיורא איילנד. ואמנם, כל מי ששכל ישר בראשו, אפילו בצד השמאלי של המפה הפוליטית, תוהה מה רוצה הממשלה הזאת? לא להכניס אף גרגר לעזה כדברי סמוטריץ’, או להכניס 100 משאיות ביום כפי שקורה היום? וכשהנרטיב לא ברור ולא עקבי על פי גיורא איילנד, כך גם ההחלטות שגויות ויש בהן מגמות הרות אסון.

לא נפלתי מהכיסא כאשר איילנד סיפר שבמערכות הבחירות האחרונות הוא הצביע לליברמן. בהצהרותיו הקשוחות בעבר של ליברמן שתמיד נקט בגישה מיליטנטית ללא פשרות, הוא לגמרי מתאים להשקפת עולמו של איילנד. בעיקר בנושא המגזר החרדי שליברמן אף פעם לא היה מאוהדיו ולא הפסיק לתקוף ולהשתלח בו. איילנד, כמו ליברמן, מסכים עם ליברמן שמגזר זה יביא על ישראל קריסה כלכלית. גם לא הופתעתי כאשר איילנד הודיע על החלטתו לשקול להצטרף לליברמן בבחירות הבאות וקבע בהחלטיות שהוא בטוח שתהיה לו השפעה רבה.

לשאלה הספציפית מי ראוי להיות ראש הממשלה הבא של ישראל, איילנד נקב בשמם של לפיד, בנט, אייזנקוט וליברמן כראויים לשאת בתפקיד זה מבלי להזכיר את גנץ, ואני משערת שאם אמנם הוא יפעל על מנת לאחד את ארבעת הכוחות האלה ואף יצטרף אליהם, עדיין יש תקווה. בעיקר, אחרי ההסבר המעניין והמקורי שסיפק איילנד כאשר נשאל על ידי רפי רשף מה קרה לנתניהו במהלך השנים. הוא הסביר בפסקנות שנתניהו בשלטון מזה 29 שנים ומכיוון שבאופן טבעי הוא רוצה להתקדם מתפקיד ראש הממשלה למעמד גבוה יותר, הוא שואף לקיסרות. והוא חושב שהוא יכול להיות קיסר מהטעם הפשוט שהוא מאמין שמגיע לו, ומגיע לו, וש”טובתו האישית זהה לטובת המדינה”. אמירה מדאיגה ומטרידה שאמורה להדיר שינה מעינינו.

כזכור, לפני כחודש אמר איילנד בראיון למוסף מעריב הוא שוקל לאחרונה ברצינות להצטרף לפוליטיקה. “אני שואל את עצמי את השאלה הזו לפחות עשר שנים”, אמר, “ואני דוחה את התשובה מהמון סיבות אישיות שחלקן אמת וחלקן תירוץ. אין לי תשובה ממלכתית. אני מסכים עם ההנחה שאם אתה רוצה באמת להשפיע, אתה צריך להיות בפוליטיקה, כי בסופו של יום, כל הפרשנים והיועצים למיניהם משפיעים בשוליים, הם לא מצליחים לשנות מצב. מי שמסוגל לשנות מצב לטוב ולרע אלו הפוליטיקאים. אז אני לא פוסל להצטרף. אבל אעשה זאת כאשר ייקבע מועד לבחירות. אין טעם לעשות את זה היום. אם מחר הממשלה נופלת וכל המערכת מתחילה לזוז, יש בי נטייה להצטרף”.