אורי אוזן בטוח: זה המאמן שצריך להחליף את ברק בכר במכבי חיפה

רק לפני שנתיים ברק בכר וגל אלברמן סיימו ביחד במכבי חיפה את אחת העונות הכי מרשימות של קבוצה ישראלית – העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות תוך הצגת יכולת מרשימה, וסיום עונה עם צלחת אליפות שלישית בשלוש שנים.

אבל אז בכר לקח את הכישרון שלו לסרביה, שחקנים עשו אקזיט אחרי ההצלחות הגדולות ומגדל הקלפים התחיל לקרוס. ההצלחות נשכחו, הבחירות המוצלחות של שחקנים זרים התחלפו בנפילות חוזרות ונשנות, ושחיקה מקצועית וניהול מקצועי רע החזירו את חיפה לימים שבכרמל ירצו לשכוח.

החזרה של בכר לכרמל אחרי עונה קשוחה ופיטורים מהכוכב האדום התבררה כמקח טעות לשני הצדדים. בכר לא הצליח לייצר יציבות מקצועית ונראה אובד עצות לאורך כל העונה, ובעיקר בקרבות הישירים מול היריבות לצמרת. אז עכשיו, כשהשניים מחוץ לתמונה, חיפה יוצאת לחיפוש אחרי מנהיגות מקצועית חדשה, עם צורך דחוף בשיקום ובתקווה מחודשת.

ומי ייבחר?

אחרי שהירוקים השקיעו בהכשרה המקצועית של אלברמן ולא שמו תחתיו סגן או מ”מ – האם בכל זאת ימונה מנהל מקצועי, ואם כן, האם יהיה ישראלי או זר? ואיזה מאמן יוכל להתמודד עם הלחצים המקצועיים והמנהליים והלחץ מהקהל?

כדי לבחון את האופציות צריכים להביט במה שקורה בעולם וגם בארץ, ופה אנחנו רואים מגמה ברורה – הדור הבא כבר כאן.

וינסנט קומפאני (39) החזיר לבאיירן מינכן את האליפות, פביאן הורצלר (32) הוביל את ברייטון לעונה נהדרת, ורובן אמורים השתלט על הליגה הפורטוגלית ומונה למאמן המועדון הלחוץ בעולם (מנצ’סטר יונייטד) עוד בטרם שינה קידומת ל־4. מרלין פולצין (34) סיים את שבע השנים הרעות של המבורג והחזיר אותה לבונדסליגה, וצ’אבי אלונסו וססק פברגאס עשו דברים נפלאים בבאייר לברקוזן ובקומו, בהתאמה, למרות מינימום ניסיון באימון בוגרים.

המגמה הזו לא פוסחת גם על הכדורגל שלנו: אליניב ברדה עשה עבודה נהדרת בהפועל ב”ש והעונה החזיר את הפועל ת”א לליגת העל, ברק יצחקי מוציא את המקסימום בבית”ר ירושלים, ורן קוז’וך יכול לזכות עם ב”ש בדאבל היסטורי.

לפני שמכבי חיפה בכלל חושבת על מאמן, היא צריכה לקבל החלטה לגבי מנהל מקצועי, האיש שאם ימונה יהיה מי שיצטרך לבחור את הצוות המקצועי הבא. אם היא אכן תמשיך עם הקונספט של מנהל מקצועי עם סמכויות, היא צריכה לחשוב מי מסוגל לבצע את התפקיד הזה ואם ללכת על מישהו מקומי, שכנראה יהיה חסר ניסיון בגלל ה”צעירות” של התפקיד הזה במועדוני כדורגל בארץ.

להלן האפשרויות:

1. מאמן זר – האופציה הכי קלה לניחוש, כי המרחב גדול מאוד. כשאין מועמד מקומי מובהק, מייד נזרקת האופציה של מאמן מבחוץ. אבל צריך לזכור – חיפה מעולם לא הצליחה, לא עם מנהל מקצועי זר ולא עם מאמן זר (אולי מלבד דושאן אוהרין, שעשה קמפיין אירופי מרשים, אבל לא לקח אליפות, מה גם שמדובר בעידן אחר) – וזה לא מקרי. בלתי אפשרי כלכלית ומקצועית להביא לכאן מאמן/מנהל מוכח. נוסיף לזה את המצב בארץ, סביבת העבודה השונה (במכבי ת”א כל המעטפת היא של אנשים מבחוץ), וסיכויי ההצלחה המיידיים הנמוכים מכיוון שלוקח המון זמן ללמוד את המערכת והליגה. בחירה כזו תכניס את חיפה ללופ דומה שהיה לה בעשור הקודם.

2. רוני לוי/מאמן תחת חוזה (ברדה/יצחקי) – שמות נוספים שהוזכרו, ולא נראה שזה הכיוון הנכון למועדון. לוי מצא את המקום המושלם עבורו, וזה בצד האדום של הכרמל, קבוצה שתפורה למידותיו וליכולותיו הנוכחיות.

ברדה ויצחקי הם שני מאמנים מוצלחים ביותר, אבל הם נמצאים תחת חוזה במועדונים גדולים, וזה לא בריא (וכנראה גם לא אפשרי) לשני הצדדים לעשות מהלך שיעביר אותם לחיפה.

3. לטעמי המועמד הטוב ביותר לחיפה הוא דווקא שם שרבים יופתעו ממנו – עומר פרץ. פרץ אמנם רק בן 39 ועם ניסיון מינימלי בליגת העל כמאמן זמני בתחילת דרכו, אבל צבר ניסיון אימון בעשור האחרון ועשה מסלול ארוך ומדורג, מתפקיד מאמן נוער, דרך אימון בליגות נמוכות ועד להצלחה המסחררת העונה בהפועל פ”ת. הקבוצות שלו תמיד מסודרות, משחקות כדורגל התקפי, גמישות טקטית, הוא יודע לשדרג מקצועית שחקנים ומקרין שקט וביטחון על הקווים.

אז נכון, הלחץ במכבי חיפה לא דומה לשום דבר שפרץ חווה בעברו, אבל הוא ראוי להזדמנות, והגדולה של מועדון כדורגל היא לזהות את הדבר הבא. זה מה שאלונה עשתה פעמיים עם בכר וקוז’וך. אם חיפה תלך על המהלך הזה עם אמונה בדרך, תמיכה מלאה וקצת סבלנות – זה ישתלם לה בענק.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו